תנשום עמוק, אתה נרגש

יקיר בן־משה

2009

כרמל,

שירים בספר:

אבל אין אומץ לגשת ולדבר אִתה

מַה נּוֹתָר לַעֲשׂוֹת? לְהַפְעִיל אֶת הַגּוּף. בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים אֲנִי רוֹאֶה בַּחֲדַר הַכֹּשֶׁר מִישֶׁהִי שֶׁמּוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי. הִפְשַׁלְתִּי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים בַּבַּיִת, הִסְתּוֹבַבְתִּי בְּלִי חֻלְצָה וְנִסִּיתִי לְתָאֵר

המשך »

כאן בארץ

לִגְמֹר. רַק בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁחָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי עָשִׁיר לְהִתְהַפֵּךְ אֶל הַשֵּׁנָה.

המשך »

כמה אני משלם

לֹא יָדַעְתִּי כַּמָּה חֶשְׁבּוֹן טֶלֶפוֹן אֲנִי מְשַׁלֵּם בִּגְלָלָהּ. מַהֵר מְאֹד הִפְסַקְנוּ לְהִתְלוֹצֵץ. אֲבָל הִיא פִּטְפְּטָה פּוֹלִיטִיקָה הַמַּבָּט, הַפּוֹלִיטִיקָה, הַפְּטָמוֹת – רֵיחַ בּוּשָׁה מֵצִיף אֶת הַבַּיִת.

המשך »