כְּהִצְטוֹפֵף גּוּרִים אֶל עֲטִינֵי מִחְיָתָם כֵּן מִצְטוֹפְפוֹת בַּקָּשׁוֹתַי עִם יוֹרֵה הֶבֶל שֵׁנָה בְּפִי.   תְּפִלָּה לְלַיְלָה שְׁתֵּי גְּדוֹת חַיִּים לוֹ, הָרִפְיוֹן דְּגָנוֹ חִבּוּקָהּ תִּירוֹשוֹ שַׁלְוָתָם

הָיִיתִי בִּמְנַחֲמֶיךָ בְּתֹם קְבוּרָה וּרְאִיתִיךָ בְּעֵין הִתְגּוֹדְדוּתֵנוּ,   מְחֻבָּק וּמְנֻשָּׁק הָיִיתָ רוּחַ שֶׁנִּסִּינוּ לִתְפֹּס בְּאֵינְךָ שָׁם הִתְיַחַסְתָּ לְכָל מִי וְנִסִּיתָ בְּעוֹד כֻּלְּךָ גַּב וְעֹרֶף. מָצוֹר

אֶל סַף קַו הָעֲצִירָה זְמַן לְהַגְבִּיר מִזּוּג בֵּינִי לְבֵינוֹ.   לִדְרוֹר רִפְיוֹן לַצִּפֳּרִים שֶׁנִּקְמְטוּ בְּמִצְחִי – נֶחָמַת מַשָּׁק קַל.   בִּמְנוּחָתָהּ אֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּהֲלָכוֹת נֻקְשׁוֹת

הֵן יוֹדְעוֹת לְהִתַּכְשֵׁט יָפֶה, נוֹצְצוֹת בַּעֲדָיֵי נִדְגָּלוֹת, בְּזָהָב עֲלֵיהֶן דָּיֵק.   אַתְּ אִמָּא, אַתְּ וְתַכְשִׁיטֵךְ הָאֶחָד – אֶצְעָדַת וְרִידֵי זְרוֹעוֹתַיִךְ, יְפִי עֹמֶס הַמַּעַשׂ וּתְבוּנַת הַשָּׁנִים.

נִכְנֶסֶת בִּתְנוּעוֹת חִמּוּם כְּמָטוֹס מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הַנְּפִילִית.   שְׂעָרָהּ קָמוּץ כְּרִמּוֹן יָד, לְבוּשָׁהּ נוֹצֵץ כְּעִירִי בַּלֵּילוֹת. רַגְלֶיהָ — — — לֹא יִרְוֶה מַבָּטְךָ מֵהֶן. וּבְתַחְתִּית

הֵם רִשְּׁעוּ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּךָ לְרַאֲוָה, לְכָדוּךָ כִּזְבוּב וְהִשְׁלִיכוּ לְקֵבַת הַזִּירָה שֶׁתַּכֶּה בְּאַחֶיךָ מִסָּלוֹנִיקִי וְעַד שְׁטְרַסְבּוּרְג. רִחַפְתָּ כִּרְפָאִים וְעָקַצְתָּ כִּתְיָלִים, שָׂרַדְתָּ בַּחֲבָלִים כְּלֶסֶת בַּקֶּבֶר, קִלְקַלְתָּ תַּאֲווֹנָם