כְּכָל שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים, הַשְּׁתִיקוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת. בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים: לֹא נוֹתַר לָנוּ דָּבָר לוֹמַר זֶה לָזֶה. אָנוּ מְשֻׁעְמָמִים, הוֹלְכִים לִישֹׁן מֻקְדָּם; שֵׁנָה קְטוּעָה, מְקַרְטַעַת, מֻתֶּשֶׁת,
וְכָל הַזְּמַן גּוּף וְגוּף וְהַכֹּל גּוּף וְגוּף כָּל הַזְּמַן גּוּף נוֹכֵחַ יֶשְׁנוֹ מְעַכֵּל, הוֹלֵךְ, נוֹשֵׁם וְכָל הַזְּמַן בְּתוֹךְ הַגּוּף בְּתוֹךְ הָעוֹר שֶׁנּוֹזְלִים עָלָיו דְּבָרִים הָרְגָשׁוֹת,
נֶאֱמַר: צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַגּוּף. לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ מֵאָחוֹר. רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לִרְקֹד. אֲבָל הַשִּׁכְחָה הִיא שַׁיִשׁ: עוֹרְקִים חֲנוּטִים וְאִי תְּנוּעָה. רַק בַּזִּכָּרוֹן טְמוּנִים חַיִּים וְיֵשׁ
וּמְקוֹמוֹת שֶׁעָטַפְתִּי בְּשֶׁצֶף וּזְמַנִּים שֶׁהִתְעַטַּפְתִּי בְּחֻרְבָּן נִשְׁטָפִים בְּגֵאוּת מוּל יָרֵחַ מָלֵא וּמִי שֶׁיּוֹצֵא מֵהַבַּיִת מְיַלֵּל כְּמוֹ זְאֵב וּמִי שֶׁיּוֹרֵד לַחוֹף נִשְׁבַּר עַל הַסְּלָעִים צְדָפִים נִגְרָסִים
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת אֲבָל אִם אֲבַקֵּשׁ יָפֶה אוּלַי יִתְּנוּ לִי לְהִשְׁתַּגֵּעַ. אֲנִי מַעֲדִיפָה לֹא לְדַבֵּר. הַמִּלִּים עֲרֵמוֹת שֶׁל צְלִילִים וּרְוָחִים בֵּינֵיהֶן, שֶׁנִּנְשֹׁם, אֲבָל אֲנַחְנוּ
שָׁם נִפְגָּשִׁים רֹק בְּרֹק שִׁנַּיִם בְּלָשׁוֹן שְׂפָתַיִם שֶׁל מַעְלָה בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל מַטָּה בַּמְּעָרָה הַחֲשׂוּפָה הָרִירִית הַזּוֹ הַשְּׁרִירִים וְהָעֲצָמוֹת הַחֲזָקִים בְּיוֹתֵר הֵם יְכוֹלִים לִקְרֹעַ וְעוֹשִׂים זֹאת