בַּיּוֹם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה נִסִּיתִי לִכְתֹּב שִׁיר. יָצָא רַק בַּיִת.
בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה, הוּא מְאַבֵּד אֶת רֹב הַכַּפְתּוֹרִים הָרוֹכְסִים אֶת נַפְשׁוֹ. הֶעָבָר מִשְׁתַּלֵּחַ בּוֹ כְּמוֹ מְטַפֵּס אַלִּים חוֹנֵק כָּל אֶפְשָׁרוּת לְעַכְשָׁו. זֶהוּ, הוּא אוֹמֵר, שָׁמוּט יוֹתֵר