שִׁיר הוּא מְחוּגָה מְחֻדֶּדֶת בְּנַרְתִּיק הַמִּלִּים שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר סַכִּין שֶׁבָּהּ נִמְרָחִים רְגָשׁוֹת עַל פְּרוּסַת הַחַיִּים חוּט שֶׁתָּפַר צַלֶּקֶת וּמַחַט שֶׁחָרְטָה בָּעוֹר שֵׁם שֶׁל אֲהוּבָהּ רוֹמָן

הַקִּירוֹת עֲדַיִן זוֹכְרִים אֶת שְׂרִיטוֹת צִפָּרְנֶיהָ וּמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת אֶת אֲחִיזַת יָדָהּ הָרָפָה וְעוֹר הַתֹּף שֶׁל גּוּפָהּ מְהַדְהֵד אֶת מִלּוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת. לִפְנֵי שֶׁסַּבְתָּא מֵתָה לְיַד צְלוֹחִית

הָרוּחַ סוֹרֶקֶת צַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים בְּמַסְרֵק חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת, בָּרְוָחִים שֶׁבֵּין הַשּׁוּרוֹת אֲנִי רוֹאֶה אֵיך מִתְחַלֶּפֶת בָּעוֹנָה וְאֵיךְ נוֹדְדוֹת הַמִּלִּים מֵאַרְצוֹת הַחֹם לְמַגַּע יָדֵ הָרַכָּה שֶׁרָצְתָה לְסַפֵּר

בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁל אַהֲבָה הַדִמְעָה הִיא הַשׁ"ג. הַכְּאֵב הוּא הַפְּרוֹפֶסוֹר שֶל הַאוֹשֶר וְהַתַּלְמִידִים מְנָסִים לֶלַמֶד זֶה אֶת זֶה. אֵיךְ אַהֲבָה נִפְרֶמֶת מֶהַבַּד שֶׁנִסְּרַג אוֹת בְּאוֹת