[בבית הקפה אין קפה]
בְּבֵית הַקָּפֶה אֵין קָפֶה. גֶּשֶׁם בַּחוּץ, וּמַמְתִּינִים שֶׁהַגֶּשֶׁם יִפָּסֵק שֶׁהַמְּכוֹנָה תְּתֻקַּן בַּסֵּתֶר מִתְעַנְּגִים עַל מַגָּעוֹ הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל הָאִזּוּן שֶׁהוּפַר. מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא יֶאֱרַךְ.
בְּבֵית הַקָּפֶה אֵין קָפֶה. גֶּשֶׁם בַּחוּץ, וּמַמְתִּינִים שֶׁהַגֶּשֶׁם יִפָּסֵק שֶׁהַמְּכוֹנָה תְּתֻקַּן בַּסֵּתֶר מִתְעַנְּגִים עַל מַגָּעוֹ הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל הָאִזּוּן שֶׁהוּפַר. מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא יֶאֱרַךְ.
הִיא הִבִּיטָה בִּי מֵחַיֶּיהָ כִּנְצוּרָה בְּעוֹבְרָהּ מְחֻבֶּקֶת בָּרְחוֹב עִם בְּחִירָהּ. גּוּפָה מִקְדָּשׁ, עֵינֶיהָ כְּפִירָה הִיא בִּי, אֲנִי בָּהּ, כְּדָג וְאִדְרָה.
אֲנִי מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ רַע הַיּוֹם שֶׁבָּא לִי לִכְתֹּב שִׁיר. לֹא אִכְפַּת לִי: כָּל שִׁיר, הַשִּׁיר הַזֶּה. (ריצ'רד בראוטיגן) 1. בְּאַרְבָּעָה בְּאַפְּרִיל, אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת