נִנְעַלְתִּי בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל שָׁעָן. תִּקְתּוּקִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים מַנְגְּנוֹנִים, מְטוּטָלוֹת מֵאַרְבָּעָה קִירוֹת עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת   מָטָדוֹר הַזְּמַן בְּמַחְלְצוֹת זָהָב וּמְחוֹגָיו וַאֲנִי הַפָּר בִּצְלִיעָתוֹ נִדְקָר מֻקָּז בַּזִּירָה

דִּמְעָה יוֹדַעַת נְתִיבָהּ, גַּם יַד הַמְּנַחֵם פּוֹשֶׁרֶת בַּמַּעֲלָה הַנְּכוֹנָה לָהּ, הִלְכוֹת אֲבֵלוּת נִרְקְחוּ נָכוֹן, הַטֶּבַע יַתְהִים אֶת מֵתָיו אֵלָיו – תָּא אַחַר תָּא וְהַמִּתְאַבֵּל, גִּיד