כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה כָּבָה הַבֹּהַק בַּמּוֹט הַמְּחֻדָּד שֶׁל שְׁעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית זָהֳרֵי חַמָּה וְצִלּוֹ שֶׁל הַמּוֹט גָּז אֶל הַלֹּא כְלוּם. בַּשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיָּרְדָּה אֲפֵלָה עַל זְמַן

  כְּשֶׁאִמָּא הָלְכָה פִּתְאֹם הָלַךְ גַּם הַנֶּצַח עַצְמוֹ וּשְׁעוֹן הַקּוּקִיָּה שֶׁל הַנֶּצַח אָבַד.   כְּשֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה הִתְכַּוְצוּ כָּל תּוֹלְדוֹת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי לְאִשָּׁה אַחַת בִּלְבָד.

בַּעֲמֹד הַיָּרֵחַ דֹּם נֶאֱמָרִים נִתָּכִים שִׁירֵי מִשְׁפָּחָה כָּתַבְתִּי וְלֹא הִרְפֵּיתִי לֵיל אֶמֶשׁ.   וְכַאֲשֶׁר יֵצְאוּ הַשִּׁירִים כְּרוּכִים בַּסֵּפֶר, דֹּם יַעֲמֹד גַּם הַשֶּׁמֶשׁ.   בְּתוֹךְ כּוּר

כָּל חַיַּי רָצִיתִי לִכְתֹּב. אָמַר אָבִי, מְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹת מִתְקַיֵּם בִּמְנוּסָה כָּל חַיַּי רַצְתִּי אַחַר פַּרְנָסָה.   חַי אֶת הַלַּיְלָה כְּיּוֹם חַי בַּמִּשְׁכָּן וּמִחוּצָה לוֹ חַי