מחווה למשורר
בְּעֶרֶב מֶחֱוָה לַמְשׁוֹרֵר יִשְׂרָאֵל אֱלִירָז שְׁלֹשָה עָשָׂר אֲנָשִׁים הָיוּ בָּאוּלָם וּבִכְלָלָם הַשּׁוֹמֵר, אִישׁ הַסַּאוּנְד וְהַדּוֹבְרִים. בְּתֹם הָעֶרֶב קָמוּ שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ.
בְּעֶרֶב מֶחֱוָה לַמְשׁוֹרֵר יִשְׂרָאֵל אֱלִירָז שְׁלֹשָה עָשָׂר אֲנָשִׁים הָיוּ בָּאוּלָם וּבִכְלָלָם הַשּׁוֹמֵר, אִישׁ הַסַּאוּנְד וְהַדּוֹבְרִים. בְּתֹם הָעֶרֶב קָמוּ שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ.
דָּפַקְתִּי נִפְקָדוּת מֵהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם אֲבָל מוּכָן לְהַסְגִּיר אֶת עַצְמִי לִידֵי רַבִּי נַחְמָן
פִּקּוּד הָאוֹר גִּיֵּס אוֹתִי לְסַיֶּרֶת אֹשֶר חִמֵּשׁ בְּנֶשֶׁק הַשֶּׁקֶט הִצְנִיחַ עָמֹק מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַסֵּבֶל
חָלָל מָתוֹק לְלֹא מַחְשָׁבָה אֵיבָרִים צָפִים בְּשֶׁקֶט עָמֹק תְּנוּעַת אָדָם מִיקְרוֹסְקוֹפִּית כְּלַפֵּי אוֹר רָחוֹק
כְּכָל שֶׁהַנּוֹף מֵהַמָּלוֹן יָפֶה יוֹתֵר כָּכָה הַצִּיּוּרִים עַל קִירוֹת הַמָּלוֹן עֲלוּבִים יוֹתֵר כְּכָל שֶׁהַצִּיּוּרִים עַל קִירוֹת הַמָּלוֹן עֲלוּבִים יוֹתֵר כָּכָה פְּקִידַת הַקַּבָּלָה חֲתִיכָה יוֹתֵר כְּכָל
מַחְשׂוֹפִים שְׁזוּפִים צְחוֹקָם הַנָּעִים שֶׁל מְאַוְרְרֵי תִּקְרָה (סן פרנסיסקו)
הַזְּבוּב עַל רַגְלִי כַּמָּה כּוֹכָבִים קִבֵּל בְּלוֹנְלִי פְּלָנֶט? (קפה חוריה, קהיר)
עֲנָנִים בְּצוּרַת בִּיסְלִי גְרִיל, מַה שְּׁלוֹמְכֶם, עֲנָנִים בְּצוּרַת בִּיסְלִי גְרִיל?
יוֹם שִׁשִּׁי בַּשּׁוּק. נִמְלָט לִרְחוֹב צְדָדִי. לֹא רַק חַם גַּם לַח.
הַקַּבְּצָן בַּשּׁוּק נִרְדַּם עַל כִּסְאוֹ. יָדוֹ פְּשׁוּטָה, חוֹלֶמֶת.
(משקלו – המרובה: יתד ושתי תנועות, יתד ושתי תנועות, יתד ותנועה) גְּשָׁמִים נָטְפוּ עָבֵי עֲנָנִי / בְּסַעַר יַעֲרֹף עַל סַף מְעוֹנִי; לְחֹם רוּחַ אֲחוֹתָהּ
בַּלּוּל תַּרְנְגוֹלוֹת, אוֹכְלוֹת, מְקַרְקְרוֹת, בָּרֶפֶת עֶגְלָה לוֹחֶכֶת עֵשֶׂב. הָאַנְקוֹל בָּאִטְלִיז – קוֹלָב עַל הַקּוֹלָב הַזֶּה הֵם יִתָּלוּ כְּמוֹ חֲלִיפוֹתֵינוּ בָּאָרוֹן, לִכְבוֹד שַׁבָּת. כְּשֶׁנַּתִּיר אֶת
כֻּלָּם יְשֵׁנִים. רַק הַמִּקְלֶדֶת בָּהּ אֲנִי לוֹחֵץ בְּאֶצְבַּע אַחַת, עַל כָּל אוֹת נִשְׁמַעַת כְּמוֹ צִפּוֹר מְנַקֶּרֶת פֵּרוּרֵי לֶחֶם.
רֹאשָׁהּ הָיָה רֵיק כַּאֲגַרְטָל וַאֲנִי מִלֵּאתִי אוֹתוֹ בִּפְרָחִים שֶׁקִּשְׁקַשְׁתִּי בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן.
יֵשׁ לַיְלָה בּוֹ אֲנִי מִתְעוֹפֶפֶת סְבִיב הַמְּנוֹרָה כְּמוֹ פַּרְפַּר שָׁחוֹר, עֲנוּדָה עַל גּוּף הַחֲשֵׁכָה. יָד שֶׁאֵינֶנָּה יָדִי מְלַטֶּפֶת אוֹתִי, וּמִצְחִי מִתְבַּהֵר.
טַאוּטוֹלוֹגְיוֹת הֵן הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לְמִי שֶׁצָּמֵא וְיוֹדֵעַ שֶׁיִּשָּׁאֵר צָמֵא, לְמִי שֶׁמּוּבָס וְיִשָּׁאֵר מוּבָס, הַעֲמָדַת הַפָּנִים שֶׁל הַחַיִּים אֵין פֵּרוּשָׁהּ שֶׁאֵין מָוֶת. אִשָּׁה בַּת
חוּט אָפֹר, דַּק כַּיּוֹם, מָתוּחַ בֵּין הַמִּטְרִיָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל סַפְסַל הַתַּחֲנָה וּבֵין הַחוֹר שֶׁנִּבְעָה בְּמִכְנָסַי, וְהִטְלֵאתִי (כְּמוֹ בְּשִׁעוּרֵי הַמְּלָאכָה בַּיְסוֹדִי) בָּעֲבוֹדָה, בַּשֵּׁרוּתִים. הָיָה
טוּק-טוּק טוּק-טוּק כְּמוֹ דֶּרֶךְ עֵינִית הַדֶּלֶת הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּמִּכְתָּב שֶׁבּוֹ הוֹדִיעָה אִמִּי, סַבְתָּא נִפְטְרָה. מִי שָׁם? מִי שָׁם? חָיִיתִי בְּמָקוֹם לְלֹא יְעָרוֹת, לְלֹא צַיָּדִים,
רָאִיתִי אֶתְמוֹל, בְּמִקְרֶה, תְּמוּנָה שֶׁלִּי מִלִּפְנֵי תֵּשַׁע שָׁנִים. צִרְחַת קוֹפִים בַּחֻרְשָׁה, צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת בְּאֵימָה מֵעַל הַבְּרֵכָה הַכְּסוּפָה – מַשֶּׁהוּ נוֹרָא קָרָה.
* עוֹד מְעַט לְנַשֵּׁק אוֹתְךָ עַל הָעֵינַיִם קְצָת מֵעַפְעַפֶּיךָ וְאָז לַעֲזֹב * מַדּוּעַ אַתָּה? מַדּוּעַ עוֹד פַּעַם אַתָּה? * הִנַּחְתִּי מֵאָה סֻלָּמוֹת לְרַגְלֶיךָ