הִיא דִּמְיְנָה סוֹפִים: הִנֵּה הִיא שָׁטָה בַּסְּפִינָה הַהִיא וְנוֹפֶלֶת הַמַּיְמָה, אוּלַי עוֹד מַמְשִׁיכָה לָצוּף מִתְבּוֹנֶנֶת בַּסְּפִינָה הַמּוּאֶרֶת הַמִּתְרַחֶקֶת וְזוֹנַחַת אוֹתָהּ לַלַּיְלָה וְלַמָּוֶת, מִתְקַשָּׁה לִשְׁמֹר עַל

מָה הָעִנְיָן שֶׁל בְּנֵי אָדָם עִם בְּדִידוּת וּמָה הָעִנְיָן שֶׁלָּהֶם עִם הַבְּיַחַד? לָמָּה אֲנָשִׁים חַיִּים בְּיַחַד? לָמָּה הֵם חַיָּבִים לִחְיוֹת יַחַד? שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ? חִבּוּק בַּלַּיְלָה?

הַיּוֹם צָחֲקָה כְּשֶׁקָּרְאָה שֶׁבְּיוֹם הָעַצְמָאוּת — רַעְיוֹן שֶׁל הַשָּׂרָה הַבָּאָה כְּכָל הַנִּרְאֶה לְבִטְחוֹן פְּנִים — כֻּלָּם יִתְבַּקְּשׁוּ לַעֲמֹד עַל הַמִּרְפָּסוֹת וְלָשִׁיר אֶת "לְחַיֵּי הָעָם הַזֶּה".

אֵיכְשֶׁהוּ מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה עֲצוּבָה יוֹתֵר, הַמַּחֲשָׁבָה עַל הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת חַיִּים שְׁלֵמִים הִפְחִידָה אוֹתָהּ עַד מָוֶת. כְּדֵי לֹא לִמְעֹד וּלְהִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן הָיְתָה יוֹצֵאת בַּלֵּילוֹת