בַּמִּלְחָמָה, בָּרַמְזוֹר, מוֹפִיעַ בְּחַלּוֹנִי, נוֹקֵשׁ, מַבִּיט בִּי, עֵינוֹ בְּעֵינֵי, אֲנִי נִבְהֶלֶת. שׁוֹאֶלֶת בְּלִי קוֹל מָה אַתָּה רוֹצֶה, מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁיִּתְחַלֵּף הָאָדֹם, הוּא מַצְמִיד לַזְּגוּגִית חוֹבֶרֶת, עָלֶיהָ

עַד מָה סִגַּלְתָּ אֶת אֹפֶן הִלּוּכָהּ, גּוֹן קוֹלָהּ? פִּצַּחְתָּ מָה מְנִיעָהּ לִפְעֻלָּה בְּכָל שַׁבְרִיר? עַכְשָׁו? עַכְשָׁו? מַבָּט עֵינֶיהָ? שִׂמְלָתָהּ? מָה יֵשׁ לָהּ בְּאַמְתַּחְתָּהּ? בָּרְרִי מָתַי

לְפֶתַע נֶאֱלֶמֶת הַמְּדַקְלֶמֶת. בְּאֶמְצַע הַשֶּׁצֶף נוֹפֶלֶת דְּמָמָה. לַקָּהָל הַשּׁוֹאֵל: מָה? זֶה הָעַכְבָּר שֶׁמִּתַּחַת לַבָּמָה. הוּא לוֹפֵת לְפֶתַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ. הִיא לְפֶתַע מַרְגִּישָׁה אוֹתוֹ כְּמוֹ מִתַּחַת

אַתְּ מְבִינָה (אָמַר), הַבָּעָה נֵיטְרָלִית טוֹבָה לְשַׂחְקָנִית (יָשַׁבְנוּ בִּמְכוֹנִית, בַּחוּץ הִתְנַשְּׁפָה קָלִיפוֹרְנִיָּה), מִמֶּנָּה (אָמַר), תּוּכְלִי לָזוּז בְּקַלּוּת לְכָל קֶשֶׁת הָרְגָשׁוֹת: צַעַר נוֹרָא אוֹ אֹשֶׁר וְעִם