אֲנִי קֻפְסָה שְׁחֹרָה מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952, וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל, רָשַׁמְתִּי הַכֹּל. רָשַׁמְתִּי אֶת הוֹרָאוֹת הַסּוֹכְנִים: "הוֹתִירוּ לְמַטָּה אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה וְהַתַּכְשִׁיטִים וַעֲלוּ עֵירֻמִּים, כִּי הַמָּטוֹס לֹא יַמְרִיא"; הִקְלַטְתִּי אֶת הַכַּיָּסִים וְהַטַּיָּסִים: "זֶהוּ הַפּוֹעֵל הַפָּשׁוּט, הַטִּבְעִי, הַמְּסֻגָּל לַעֲבֹד בַּכֹּל, בְּלִי בּוּשָׁה, בְּלִי פִילוֹסוֹפְיָה, וּבְלִי שִׁירָה" – הָא… רָשַׁמְתִּי מוֹרוֹת שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי אֶת קֶשֶׁת הַצְּבָעִים, רָשַׁמְתִּי הוֹרִים שֶׁנָּעֲלוּ אֶת פִּתְחֵי הַבָּתִּים. רָשַׁמְתִּי מְאָרְחוֹת, רָשַׁמְתִּי סֶלֶקְטוֹרִים. רָשַׁמְתִּי בַּמַּרְאָה אֶת פְּנֵי הָאוֹיְבִים וְעַל מָסַךְ הַטֶּלֶוִיזְיָה פָּנִים חֲסֵרִים. בִּדְיוֹקָן אֶחָד רָשַׁמְתִּי שְׁתֵּי נָשִׁים: אֶת דּוֹדָתִי לֵאָה וַאֲחוֹתָהּ הַתְּאוֹמָה