אֲנִי מְרֻצֶּה מִמָּה שֶׁהָיָה. הַהֶשֵּׂג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר: הַיְּלָדִים שֶׁלִּי. אַחַר כָּךְ הָיוּ גַּם הֶשֵּׂגִים חָמְרִיִּים רוּחָנִיִּים וְכָאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה כָּל מִינֵי. בִּשְׁלוֹשִׁים הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת אֲנִי מְתַכְנֵן

אֲנִי עָף עָלַיִךְ. אַתְּ תּוֹרָה מִסִּינַי, נִשְׁבָּע לָךְ. תָּמִיד רָצִיתִי מִישֶׁהִי כָּמוֹךְ. לְעוֹלָם לֹא יִמָּאֵס לִי מִמֵּךְ. אַתְּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. חֹמֶר נָדִיר. אוֹצָר שֶׁעוֹד לֹא

אִישׁ עַל מִטָּה שׁוֹתֶקֶת תַּחַת מְנוֹרָה שׁוֹתֶקֶת רוֹאֶה שֻׁלְחָן שׁוֹתֵק וּלְיַד הַשֻּׁלְחָן רוֹאֶה סַפָּה שׁוֹתֶקֶת וְהַסַּפָּה נִצֶּבֶת עַל רִצְפָּה שׁוֹתֶקֶת וְגַם הַתִּקְרָה שֶׁמֵּעַל שׁוֹתֶקֶת וְהָאִישׁ

כְּדֵי לְהַמְצִיא שְׂפַת מָקוֹר אֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהַבַּיִת עִם כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּדְחֲקוּ בַּקִּירוֹת. אֲנִי בּוֹנֶה קִירוֹת חֲדָשִׁים מֵהַמִּלִּים שֶׁגָּנַבְתִּי. מֵהַקִּירוֹת הַחֲדָשִׁים אֲנִי לוֹקֵחַ צֶלַע וּמֵהַצֶּלַע יוֹצֵר

אֲנִי אוֹהֵב לְדַבֵּר שְׁטֻיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבַּסּוֹף כֻּלָּם יִמְצְאוּ. זֶה לֹא נוֹרָא לַחֲמֹד חִבּוּק. גַּם לֹא בּוּשָׁה לְהוֹדוֹת: אֲנִי צָרִיךְ מִישֶׁהִי בִּשְׁבִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת.

לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְנוּ כְּשֶׁחִבַּקְתִּי אוֹתָךְ חָזָק, שָׁאַלְתְּ: "עַל מִי כָּתַבְתָּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁמְּסַפֵּר עַל בַּחוּרָה שֶׁאַתָּה נִזְכָּר בָּהּ כְּשֶׁאַתָּה צוֹעֵד בָּרְחוֹב בַּלַּיְלָה?" עָנִיתִי: "זֶה פְּרָטִי". אֲבָל