כְּקָמָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַצּוֹפָה אֶל הֶהָרִים נָע גּוּפִי וְנָד עִם הָרוּחַ הַקְּלִילָה, שָׁקְטוּ הַמַּחְשָׁבוֹת, הַדְּאָגוֹת וְהַשְּׁבָרִים יָדְעָה נַפְשִׁי בּוֹאוֹ שֶׁל שֶׁקֶט הַמְּחִלָּה.   וּבֵין פִּרְחֵי הַבָּר,

בָּאַמְבַּטְיָה, גּוּפֵךְ הַקָּטָן שׁוֹשַׁנָּה. אִמָּא, אַתְּ אוֹמֶרֶת, אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַיּוֹם בַּגַּן –   אֲנִי הַרְחֵק מִכָּאן. רֹאשִׁי נִמְשָׁךְ בְּנַחְשׁוֹלִים גְּדוֹלִים.   אִמָּא, אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהִיא