הַצִּפּוֹר (הֵן תָּמִיד שְׁתַּיִם: זוֹ הַחַיָּה בָּעֵץ וְזוֹ שֶׁבַּדַּף. לִשְׁתֵּיהֶן כָּנָף, רַק אַחַת יוֹדַעַת לָעוּף. הָאַחֶרֶת נֶחְבֶּטֶת בְּמָה שֶׁמְּדַמָּה לְשָׁמִים, נוֹקַעַת מָה שֶׁמְּדַמָּה לְגוּף. אֲנַחְנוּ,

עוֹרֵב עַל הַגַּג. עַכְשָׁו, מִשֶּׁלָּכַדְתִּי אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּכֶם, אֹמַר מַשֶּׁהוּ עַל הָעֵץ דַּוְקָא, הַנִּקְשָׁר לַדְּבָרִים הַחַיִּים, הַחַפִּים. אֶלָּא שֶׁלַּהַק אוֹתִיּוֹת אָפֵל כְּבָר עָט מִצַּמֶּרֶת לְנַקֵּר

הָהּ כְּתִיבָה! מְלָאכָה תְּמוּהָה לְלֹא חֹמֶר! בַּחַלּוֹן קוֹפַחַת לְבָנָה וְהָעוֹלָם, מִתּוֹךְ שֵׁנָה, מְדַדֶּה אֶל אָבְדָנוֹ הַמְּשֻׁנֶּה. קוֹרֶה שֶׁבְּנֵי אָדָם מְאַבְּדִים רְאִיָּתָם בִּן לַיְלָה. אֲנִי בְּתוֹכָם,

חֵרֶף חֶרֶב הַסּוֹף הַמַּר, דַּע בְּכָל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁאֶבְחַר בָּזֶה שׁוּב וּבִלְבַד הֶרֶף אַהֲבָתֵנוּ.

הַחַיִּים, הוֹד רוֹמְמוּתֵךְ, הֵם כְּאֵב. מִי שֶׁאוֹמֵר דָּבָר אַחֵר, מוֹכֵר מַשֶּׁהוּ: בֵּיצֵי דָּגִים, אֶצְבְּעוֹת מַרְצִיפָּן, כְּפָפוֹת לִסְעוּדָה בַּגָּן – הָאַהֲבָה, יוֹר הַיְנֶס, הִיא עָשָׁן: הַפִּירָט

מִתּוֹךְ שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד עַל טִיבָהּ שֶׁל הָעִבְרִית, חָלַמְתִּי מְדַבְּרִים עִבְרִית וַאֲנִי אֵינִי מְבִינָה וְעָמַדְתִּי מִחוּץ לָעִבְרִית וְהָעִבְרִית קִינָה מְשֻׁנָּה בְּפִי חֲלוּמִים, צְרִימוֹת וּצְלִילִים סְתוּמִים וְלֹא