הִיא אָמְרָה: גּוּף בָּרִיא וְנֶפֶשׁ בְּרִיאָה וּפִתְּתָה אוֹתָהּ לַבְּרֵכָה. טוֹפְפָה לָהּ שְׁנֵי תַּפּוּחִים מוּצָקִים וּזְקוּפִים מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר. הַשְּׁנִיָּה — כָּל מִשְׁמַנֶּיהָ נִשְׂרָכִים אַחֲרֶיהָ עֵינֶיהָ בָּרִצְפָּה

וְלִי קוֹרְאִים לִי גַּלִית. בֶּטַח שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת לָבוֹא לַבֵּית סֵפֶר. אַתָּה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֵיךְ בַּהַפְסָקוֹת מִשְׁתּוֹלְלִים. בַּשִּׁעוּר, שֶׁהַמּוֹרֶה עוֹשֶׂה חֲפִיפַת מְשֻׁלָּשִׁים אֲנִי זוֹכֶרֶת עַל יוֹם