אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרַיִךְ כְּמוֹ מָטוֹס אַחֲרֵי צִלּוֹ. רַק לְאַחַר הַנְּחִיתָה נִהְיֶה שׁוּב לְאֶחָד.   לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָסוּר לִפְצֹחַ בְּשִׁיר לִפְנֵי שֶׁעוֹלֶה הַקּוֹל מֵאַרְצוֹת הַצֵּל.  

לְפָנַי – מַשָּׂאִית עֲמוּסָה מִשְׁבְּצוֹת דֶּשֶׁא. אֵי־שָׁם, חֶלְקַת אֲדָמָה מְחַכָּה לְגַן פּוֹרֵחַ מִן הַמּוּכָן. אֲנִי נוֹסֵעַ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת: כָּבֵד מִכֹּל, קַל מִכֹּל – זֵכֶר גּוּפֵךְ

כָּאן הַקַּבַּרְנִיט. אָנוּ טָסִים בְּגֹבַהּ רַב מָאֹד. בַּמְּרוֹמִים הָאֵלֶּה אֵין שַׁחַר לְאַקְלִים וּזְמַן. אֲנַחְנוּ גּוֹנְבִים אֶת הַגְּבוּלוֹת. מִיָּמִין – הַיָּם הַשָּׁחֹר. מִשְּׂמֹאל – הַיָּם הָאָדֹם.