לֹא כָּל הַשִּׁירִים חַיָּבִים לְדַבֵּר. יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִי לָשׁוֹן. יֵשׁ זִמְזוּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.
מִי יִתֵּן וּנְשִׁימָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה תְּנַפֵּחַ בָּלוֹן בְּצוּרַת לֵב שֶׁיִּתְעוֹפֵף לוֹ בִּשְׁנַיִם.
דֶּרֶךְ חֲצִי הַכּוֹס הָרֵיקָה רוֹאִים יוֹתֵר טוֹב אֶת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בָּהּ בְּרַעַד.
חַיֵּי הַטַּבַּסְקוֹ צוֹרְבִים אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק. לְהַזְלִיף זֶה לְצַפּוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה שֶׁשְּׂרֵפָה תִּפְרֹץ אוֹ לְפָחוֹת שֶׁהַתַּבְשִׁיל יַסְמִיק שֶׁהַדֶּלֶת תִּפָּתַח אוֹ לְפָחוֹת תִּסָּגֵר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.
סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת שֶׁל הָעִיר וְלָקַחְתִּי רַכֶּבֶת הַבַּיְתָה. כַּמָּה רַכָּבוֹת לָקַחְתִּי מִמֶּנִּי כַּמָּה מְנוּחוֹת צָהֳרֵי תֵּל־אָבִיב נָתַתִּי לְעַצְמִי. הָעִיר הַזֹּאת גְּדוֹלָה, צַלְּחוֹתֶיהָ לַוְיָן וּדְוָדֶיהָ שֶׁמֶשׁ.
