הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי גְּמִישָׁה כְּמוֹ בָּצֵק וְהִיא כְּבָר לֹא טוֹחֶנֶת מַיִם כְּמוֹ קֶמַח. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא נֶאֱפוּ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִלְעֹס. הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נִהְיֶה נַעֲשִׂים בְּרוּרִים כְּמוֹ
רוֹקַנְתִּי אֶת הַתִּיק אֵין לִי עוֹד שָׁפָן לִשְׁלֹף אָז אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי אוֹ שֶׁתֹּאהַב אוֹתִי
אֵיךְ מְגַשְּׁרִים עַל הַפַּעַר בֵּין שְׁפִיּוּת לְשִׁגָּעוֹן? רִכְשִׁי מַטְאֲטֵא אֵיכוּתִי. זִכְרִי אֶת כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּךְ שֶׁחָתְכוּ אֶת הַשָּׁמַיִם. הַתְחִילִי לְנַקּוֹת.
בַּמַּחְלָקָה הַפְּסִיכִיאַטְרִית לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים בְּקוֹל רָם. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים בַּמָּשִׁיחַ, לֹא מְדַבְּרִים עַל נִסִּים. רַק בֶּחָצֵר מִתְלַחֲשִׁים הַחוֹלִים עַל מַרְאוֹת מְשֻׁנִּים וְכֹחוֹת לֹא