זֶה תָּמִיד מַפְתִּיעַ שֶׁשִּׂמְחָה נוֹלֶדֶת מִצַּעַר. אָדֹם שְׁדוּד אוֹצְרוֹתָיו, עִם כָּל הַסִּבּוֹת לְהָטִיל סָפֵק, מִתְהַבְהֵב פִּתְאוֹם בְּרֶמֶז אוֹר. מַבָּטוֹ הַעַרְפִּיחִי יוֹצֵא מִגֶּדֶר דִּכְדּוּכוֹ וּפוֹגֵשׁ פָּרֶצֶת

מִזֶּה זְמַן שֶׁאֵינִי מַמְתִּינָה עוֹד לָרֶגַע בּוֹ אֶמְתַּח אֶת זְרוֹעוֹתַי הָאַדִּירוֹת וְאֶגַּע בְּרוֹם אָשְׁרִי. הָרֶגַע שֶׁאֵינִי מַמְתִּינָה לוֹ יָבוֹא, עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה מֵטֶר גָּבְהוֹ, וְיִצְרֹב כְּאוֹקְיָנוֹס

מְכוֹנִיּוֹת בֹּקֶר טָסוֹת עַל עַפְעַפַּי, אֲנִי נִפְקַחַת. צִפּוֹרִים חוֹנוֹת קָרוֹב. בַּחַלּוֹן שָׁמַיִם כְּחֻלִּים שֶׁל צִיּוּרֵי יְלָדִים. הַשֶּׁקֶט רָם יוֹתֵר מִבֶּעָבָר, נִמְתָּח יוֹתֵר וּמִתְרַפֶּה. מוּזָר אֵיךְ

מֹחִי הִתְרוֹמֵם עַל קְלִפָּתוֹ הָאֲחוֹרִית וְהָיָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנִּי וְשָׁמֵן מִמַּאֲוַיִּים וְנוֹהֵם רֹק אָמַרְתִּי לְמֹחִי בַּחֲשָׁשׁ: אַרְצָה! כְּפִי שֶׁמְּצַוִּים עַל חַיַּת-מַחְמָד שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר בְּתִקְוָה שֶׁהִיא