הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרוֹת עֲלֵיהֶם: בְּגִידַת הַגּוּף הָעוֹבֵר וָשָׁב הִתְעַבּוּת הָאַגָּן בְּדִיקוֹת הַדָּם חֹסֶר הַשֵּׁנָה דְּחִיסוּת הַבָּשָׂר לֵיל הַטְּבִילָה

וְאֵיךְ מִתּוֹךְ כָּל הַחוֹל הַזֶּה בָּנִיתָ לִי בַּיִת עֲרוּגוֹת הַטַּעַם הִצְמִיחוּ אֶת אַהֲבָתֵנוּ טַעַם קִשּׁוּאִים, גָּד וְשׁוּם וּמִתּוֹךְ סַעֲרוֹת הַחוֹל פָּתַחְנוּ דֶּלֶת תָּחַמְנוּ חַלּוֹן וְהוֹדַעְנוּ

אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ תִּבְחֲרִי לִחְיוֹת. יֵשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁשָּׁוֶה לִחְיוֹת עֲבוּרָם. תִּינֹקֶת מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּמוֹרַד הַמַּגְלֵשָׁה, יַלְדָּה בַּת חָמֵשׁ שֶׁלּוֹמֶדֶת לִקְרֹא לָרִאשׁוֹנָה, דִּגְדּוּג, חֶמְאָה מְרוּחָה

וָתַעַמְדִי מוּל עַצְמֵךְ וַתֹּאמְרִי בְּקוֹל רָם כִּי פִּיךְ וְלִבֵּךְ שָׁוִים וּפָשַׁטְתְּ יָדַיִךְ וְנָשַׁמְתְּ עָמֹק וְיָם לְפִתְחֵךְ נִגְלָה וְטָבַלְתְּ וְעָלִית טְהוֹרָה וְאֵין בָּךְ מְאוּם וְתַעַמְדִי מוּל

עַל מָה מַנִּיחוֹת נָשִׁים רָזוֹת אֶת מָתְנֵיהֶן אֵיךְ מִתְאַרְגְּנוֹת אֶצְלָן עַצְמוֹת הָאַגָּן מָה מְקַבֵּעַ אוֹתָן לָאֲדָמָה אִם לֹא כּוֹחַ הַכְּבִידָה אֵיךְ נֶאֱחָזִים בָּהֶן לְמָה הַחֻלְצָה

הָיוּ לֵילוֹת שֶׁטֶּרֶם דֻּוְּחוּ אֵיךְ כִּמְעַט הִשְׁתַּגַּעְתִּי בְּדִידוּת שֶׁקָּפְאָה בַּזְּמַן וּמָצְאָה בִּי פְּשָׁרָה אֲנִי וְזִכְרוֹנוֹתַי נִמְצֵאנוּ מְאֻבָּנִים לֹא הָיָה בִּי שָׁלָל