אתמול אֶתְמוֹל בְּעוֹבְרִי לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בּוֹ נוֹהֵג אָבִי לְהִתְפַּלֵּל רָאִיתִי כִּי מִסְפָּר הַמִּתְפַּלְּלִים הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט, וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי הִנֵּה בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים בָּהֶן פָּסַעְתִּי מִיַּלְדוּת לְנַעֲרוּת וּמִנַּעֲרוּת המשך »
רימונים אֲנִי זוֹכֵר אֶת אָבִי קוֹלֵף אֶת הָרִמּוֹנִים שֶׁקָּטַפְתִּי בְּדֵי-עָמָל מֵעֵץ הָרִמּוֹנִים שֶׁבִּשְׁכוּנָתֵנוּ, וַאֲנִי – בְּלֹא רָצוֹן וּבְלֹא לָדַעַת מַדּוּעַ – נִגְרָר לַעֲשׂוֹת-כֵּן אַחַר יֶתֶר הַיְּלָדִים, המשך »
צמות אֲנִי לוֹבֵשׁ סְוֶדֶר שֶׁאִמִּי סָרְגָה. גִּילִי כָּעֵת הוּא כְּגִילָהּ שֶׁל אִמִּי בָּעֵת שֶׁסָּרְגָה אֶת הַסְּוֶדֶר אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם אִמִּי חָשְׁבָה שֶּׁכְּשֶׁאֶהְיֶה בַּגִּיל בּוֹ הִיא סָרְגָה המשך »
לרונית בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם חָשַׁבְתִּי לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ בְּיַחַד עִם מֶזֶג-הָאֲוִיר הַמִּתְחַלֵּף, עִם הָעֲנָנִים הַמַּתְחִילִים לִלְבֹּשׁ גְּוָנִים אֲפֹרִים – שְׁחוֹרִים וּמְבַשְּׂרִים אֶת הַגֶּשֶׁם וּלְבָנִים המשך »
