וְעַכְשָׁו הִיא אוֹמֶרֶת תַּעֲשׂוּ כָּרִישׁ מִכַּפּוֹת הָרַגְלַיִם וְעַד הָראֹשׁ שׂוֹחֶה עַמּוּד הַשִּׁדְרָה בְּתוֹךְ הַגּוּף, בַּחוּץ קוֹבְלִים דְּרוֹרִים בַּחֲרִיפוּת בַּמֶּרְכָּז פְּסַנְתֵּר וְעַל הַקִּיר אִמָּא שֶׁלָּהּ עִם

אוֹרֶזֶת מִלִּים שֶׁעָזַבְתִּי מַטְמִינָה עָמֹק בָּאָרוֹן מְתַרְגֶּלֶת לָשׁוֹן מְהֻסֶּסֶת גוּד מוֹרְנִינְג מִיסְטֶר וֶרְנֶדָקִיס מָה שְׁלוֹמְךָ הַיּוֹם מְשַׁנֶּנֶת, אָמֶרִיקָה זֶה כָּאן עַכְשָׁו טוּדֵי זֶה הַיּוֹם אֵין

זֶרֶת וּקְמִיצָה בְּתוֹךְ הָאוֹר הַמִּזְדַּהֵר פָּנִים מְעוּכוֹת אֶל הַכַּר זִיפֵי זְקָנוֹ לוּח שַׁחְמָט גַּבּוֹתָיו וְרִשּׁוּמֵי קְמָטָיו מַפָּה שֶׁל כָּל מָה שֶׁבֵּינְתַיִם.

יִלְלָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב הַשְּׁכֵנִים מֵשִׁיב לְצוֹפָרוֹ שֶׁל אַמְבּוּלַנְס מְעוֹרֶרֶת גַּעְגּוּעַ לְמָה שֶׁעוֹד לָפוּת חָזָק בְּכַף יָדִי.

עַל רִצְפַּת חַדְרָהּ שֶׁל בִּתִּי  – מִכְנְסֵי גִ׳ינְס בְּרִקְמַת פְּרָחִים, שְׁתֵּי גּוּפִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, חֻלְצַת בַּד לְבָנָה, שִׂמְלַת פַּסִּים – נְשָׁלִים שֶׁל מָה שֶׁרָצְתָה לִהְיוֹת אַךְ

בַּלַּיְלָה הַזֶּה הָלַכְתִּי אַחֲרֵי גֶּבֶר שֶׁלֹּא הָיִיתָ אַתָּה מַגָּף אֶחָד בִּלְבַד נִתְלָה מֵהַכָּתֵף שֶׁלּוֹ, שָׁחֹר הָעִיר בָּעֲרָה קִילוֹמֶטְרִים מֵהַיָּם הִתְנַפְּצוּ חַלּוֹנוֹת בִּנְיָנִים וִתְּרוּ וְהִתְרַסְּקוּ מַמְּגוּרוֹת

לזכרה של אנגווץ וואסה ״הָבֵא בְּרָכָה לַנְּעָרִים, כִּי בָּאָה עֵת״ חיים גורי הָבֵא בְּרָכָה אֶל הַנָּשִׁים כִּי בָּאָה עֵת. רְאֵה אוֹתָן חוֹתְכוֹת סָלָט לָאֲרוּחָה מֵיטִיבוֹת

זוֹ שְׁעַת עֶרֶב בְּכָל הַמִּטְבָּחִים הַצַּלָּחוֹת מְשַׁקְשְׁקוֹת עֲרוּכִים הַסַּכִּינִים וְאֶל הַבַּיִת בָּאִים הַיְּלָדִים מִי שֶׁנִּטְרַף וּמִי שֶׁנִּסְחַף מִי שֶׁגּרַֹשׁ וּמִי שֶׁנָּפַל מִי בִּידֵי חַיָּה מִי

תְּנוּךְ אֹזֶן רַךְ אַף מְנֻקַּד נְמָשִׁים שִׂפְתֵי נִימְפָה עֵינַיִם בְּרֵכָה אֲפֹרָה לִצְלֹל בָּהּ תַּגִּידִי בַּת סְפִינָה הַמַּפְלִיגָה מִמֵּךְ לְאַט