הֶאֱמַנְתִּי בִּדְבָרִים מֻפְרָכִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֱלֹהִים. לְמָשָׁל הֶאֱמַנְתִּי בְּאִישׁ תֵּאוֹרֶטִי וְזָבַחְתִי לוֹ, נָבַחְתִּי שִׁירִים. וְהָיִיתִי שָׁהִיד מִתְפּוֹצֵץ בְּתִקְוָה מוּעָטָה. וְשׁוּם דַּרְוִינִיזְם, מַפָּץ, הַשְׂכָּלָה לֹא הִכְחִישׁוּ

א. פרה בִּנְסִיעָה הַבַּיְתָה אֲנִי נִזְכָּר בְּשִׂיחַת סָלוֹן עַתִּיקָה וַאֲגָבִית כְּשִׂנְאָה. הִיא הִפְטִירָה "הַהוֹמוֹאִים הָאֵלֶּה, בָּא לִי לַהֲרֹג אוֹתָם" וַאֲנִי קָבַרְתִּי אֶת הַהוֹמוֹ עוֹד כַּמָּה

בְּכָל פַּעַם שֶׁזָּרָה בְּכִסּוּי רֹאשׁ מַזִּיעָה בְּרוֹדְפָהּ אוֹטוֹבּוּס מְמַלְמֶלֶת ״תַּשְׁלוּמִים״ בַּקֻּפָּה מְסַנֶּנֶת אֶת בַּעַל הַבַּיִת נִצְמֶתֶת מִגְּעָרוֹת בַּעְלָהּ – אִמָּא שֶׁלִּי בּוֹעֶטֶת מִבִּטְנִי נוֹאֶשֶׁת כְּעֻבָּר.

אִמָּא שֶׁלִּי צָדָה תּוֹלָעִים בָּאֹרֶז בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים שֶׁל קְצִיר כֹּחוֹת. אֶחָד-אֶחָד בָּרְרָה גַּרְגִּירִים לְקֻפְסָה עִם מִכְסֶה כָּתֹם, בְּמִטְבָּח כָּתֹם, בִּבְאֵר שֶׁבַע, בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים, פּוֹסֶקֶת:

מִבְּחִינַת הוֹלָכַת קוֹל בֶּחָלָל כַּמָּה שָׁנִים יָכוֹל לְהַדְהֵד לַעַג שֶׁל יְלָדִים? הַאִם הַיּוֹעֶצֶת כְּבָר סָלְחָה עַל שֶׁהָיִיתִי שָׁמֵן? חָשַׁבְתִּי שֶׁחֻבַּקְתִּי דַּי סְבִיב כָּל הָאֵיבָרִים הַפְּגוּעִים.

מָה שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי הוּא כַּנִּרְאֶה מָה שֶׁיַּחְשֹׂף אֶת הֶעָלוּב אֶת הֱיוֹתִי נִזְקָק כָּל כָּךְ לְחֵיק לְהִסָּדֵק בּוֹ, לְשִׁיר שֶׁיִּכָּתֵב עַל שְׁנוֹת אֵין-חֵיק לְבֹקֶר לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּתוֹכוֹ,

"אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו… ואומר לו גדל" (ספר הזוהר) דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ מַלְאָךְ טוֹב