בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶפְשָׁר לָצֵאת אֲנִי מַקְפִּידָה לְהַבִּיט בָּעֲנָנִים כִּי אֵין לְצִבְעָם שֵׁם שֶׁעָלַי לִזְכֹּר כִּי הַיְנוּ הָךְ לָהֶם מִי מְעוֹלֵל מָה תַּחְתֵּיהֶם כִּי הֵם מַטִּים

כָּל הַקַּיִץ לֹא הִצְלַחְתָּ לְפַצֵּחַ אֶת סוֹד הַלִּטּוּף הַפָּשׁוּט וְהַזְּמַן נִשְׁאַב פִּתְאֹם בְּבַת אַחַת כְּמוֹ אֲוִיר מִסַּרְעֶפֶת. בְּחַלּוֹן רַאֲוָה מַלְבִּישִׁים בְּרַכּוּת לְבֻבָּה עֵירֻמָּהּ חֻלְצַת סְתָו.

אִם תִּנָּתֵן לִי חַיַּת בְּדִידוּת יִהְיֶה זֶה פְלָמִינְגּוֹ. כִּתְמוֹ הַוָּרֹד יֵרָאֶה לְמֵרָחוֹק, רַגְלָיו הַמְּהַסְּסוֹת-לִכְאוֹרָה יְטוֹפְפוּ עִגּוּל סְבִיבִי וְצַוָּארוֹ הַדַּק יִמְצָא תָּמִיד אֶת הַמִּרְוָח הַמִּזְעָרִי בֵּינִי

מִי שֶׁנּוֹלְדָה לְלֹא שְׂפַת אֵם תִּפְסַע כָּל יָמֶיהָ בְּשֹׁבֶל עַצְמָהּ מַרְתְּפָהּ יִתְנוֹסֵס עַל רֹאשָׁהּ בֵּיתָהּ לֹא יֶדַע שֶׁהוּא בֵּיתָהּ לְעִתִּים צִפּוֹר מֵתָה תַּנִּיחַ עַצְמָהּ לְרַגְלָהּ

בְּלֵב הַקַּיִץ הַמַּמְאִיר סְתָו עָנֹג מְלֹא הַחֶדֶר

וּבָרֶגַע שֶׁשּׁוּב טָעַמְתִּי אֶת טַעְמוֹ יָדַעְתִּי שֶׁהַזְּמַן שֶׁעָרַמְתִּי בֵּינֵינוּ כֻּלּוֹ שָׁוְא שֶׁהָלַכְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּלִי לְהַרְחִיק גַּם צַעַד אֶחָד שֶׁאֵין לִי גְּאֻלָּה מִן הַמֹּרֶךְ הַזֶּה וְאֵין

הָיִיתִי כּוֹבֶשֶׁת אֶת פָּנַי בֵּין שָׁדָיו שֶׁל לוֹחֵם הַסּוֹמוֹ. הָיִיתִי נֶחְבֵּאת בֵּין עֲמָקָיו וַהֲרָרָיו. וְהוּא הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי בְּלֹא אַהֲבָה וּלְפִיכָךְ בְּלֹא הַכְאָבָה. לֹא בַּהֲבָנָה

כָּאן מְקוֹם הָרֹךְ. גַּם אִם הַלֵּב בִּשְׁתִיקָתוֹ נִבְלַע בְּתוֹךְ הָעִיר כְּמוֹ אֶבֶן – דַּע שֶׁזּוֹהִי נְקֻדַּת הָרֹךְ. תֵּן לִי יָד בָּעוֹלָם. רָאִיתִי אֵם מְדַבֶּרֶת שִׂנְאָה

נֶדֶר שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת פִּשְׁרוֹ אוֹסֵר עָלַי לַחְתֹּךְ אֶת צַעֲרִי, גּוֹלֵשׁ עַד לָרִצְפָּה, נִשְׂרָךְ בֶּגֶד הַיּוֹם, הוּא בֶּגֶד הַלַּיְלָה. פַּעַם הִתְדַּפְּקָה דַּאֲגַת אִמִּי וְאָבִי עַל הַפְּתָחִים,

לְפִי הָרְעָשִׁים הַנִּבְלָעִים אֶחָד אֶחָד זֶה עֶרֶב חַג. לְפִי הִתְרוֹפְפוּת דַּקָּה בְּרוֹדָנוּת הַחֹם, עָלִים מְשָׂרְכִים צָהֹב בֵּין מִדְרָכוֹת – זֶה אֵיזֶה חַג שֶׁל סְתָו. כְּמוֹ

קַמְתָּ בִּלְחָיַיִם לוֹהֲטוֹת וּבְפָנִים מְכֻוָּצוֹת מִצַּעַר הַיְּקִיצָה. עַצְבוּת בַּת שָׁלֹשׁ: נִחוּשׁ הָעַצְבוּיוֹת שֶׁעוֹד צְפוּיוֹת לְךָ. בְּמָה יָכֹלְתְּ לְהִתְנַחֵם. הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְפִּיס בְּיָד אַחַת, לִטַּפְתִּי אוֹתָךְ בַּשְּׁנִיָּה.

אֶת הַמֶּרִי שֶׁהִצַּלְתִּי מִכַּעַס אָבִי מֵחֻמְרַת אִמִּי אֲנִי מְבִיאָה בְּשִׁנַּי טֶרֶף לִילָדַי וְהֵם מוֹרְדִים בִּי: דַּוְקָא יַאֲמִינוּ לַמּוֹרָה וּבֶאֱלֹהִים דַּוְקָא לֹא יִצְבְּעוּ מִחוּץ לַקַּוִּים.

מִגְּבוּל הָעִיר יוֹצֵאת דֶּרֶךְ וּבִקְצֵה הַדֶּרֶךְ יַעַר וּבְסוֹף הַיַּעַר גָּדֵר וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר בִּקְתָּה אִם תָּגוּר הַיַּלְדָּה בַּבִּקְתָּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר שֶׁבְּסוֹף הַיַּעַר שֶׁבִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ הַיּוֹצֵאת מִגְּבוּל

זֶה לֹא סַפְסַל יָרֹק בַּחֲדַר הַיְּלָדִים זֶה תַּנִּין זֶה לֹא תַּנִּין זֶה הֶעָתִיד: הִנֵּה נִיד עֵינָיו הָאִטִּי הִנֵּה נְקִישַׁת לִסְתּוֹתָיו הַנּוֹרָאִית אֲבָל אֵיפֹה הַיְּלָדִים? זֶה

– מִקְצוֹעַ שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי מֵעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא שָׁכַבְתִּי עִם אֶחָד כָּזֶה (מִי בּוֹהָה בָּאַקְוַרְיוֹן בְּמִסְעָדָה אֲפֵלָה וְתוֹהָה בְּלִבָּהּ, מִי עִצֵּב אֶת כָּל זֶה), נִמְחוּ