סְבִיב הָאִצְטַדְיוֹן אֲנִי רָץ
מֻכֵּה סַנְוֵרִים. הַיּוֹם אוֹזֵל וְהַכֹּחוֹת כָּלִים.
חַי, צוֹמֵחַ וְדוֹמֵם מַפְגִּינִים
דּוּ־קִיּוּם שֶׁל שָׁלוֹם.
יוֹתֵר מִכָּךְ — פִּיּוּס.
כִּבְתוֹךְ חִבּוּק
הַדֶּשֶׁא מִתְרַוֵּחַ בַּמַּסְלוּל
הַסּוֹגֵר עָלָיו כְּחִשּׁוּק.
לַהֲקַת יוֹנִים בְּתַרְגִּילֵי סֵדֶר תְּעוּפָתִיִּים:
הַמְרָאָה, נְחִיתָה, עֶשְׂרִים
זוּגוֹת כְּנָפַיִם מַכּוֹת בָּאֲוִיר כְּאַחַת.
הָעוֹרֵב לְעֻמָּתָן — זְאֵב
בּוֹדֵד.
לְיַד פַּחִית רֵיקָה שֶׁל מַשְׁקֶה קַל
הוּא נִצָּב כְּמוֹ פִּרְסֹמֶת
לְאַחֲרִית הַיָּמִים.
אֵין לְהַנִּיחַ שֶׁהוּא
מְחַכֶּה דַּוְקָא לִי,
אִם כִּי
מִי יוֹדֵעַ?
בֵּינְתַיִם הוּא מִסְתַּפֵּק בִּשְׁיָרִים שֶׁל כָּרִיךְ.
מַה שֶּׁבָּטוּחַ
בָּטוּחַ. נִדְמֶה
שֶׁאֵין מָקוֹם לִדְאָגָה.
