תָּמִיד אוּלַי

גִּנַּת יָרָק שְׁקֵטָה: יוֹם חֵרֶף שֶׁדּוֹמֶה לַקַּיִץ.

הַצִּפֳּרִים הֵן אֲוִיר,

הֵן עוֹלוֹת

מִתּוֹכִי אֵלֶיךָ.

גְּדוּדֵי-הַצַּבָּר הֵם עִיר.

הֵם יוֹשְׁבִים לְרַגְלֵי וּלְרַגְלֶיךָ.

מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו בְּכָל אוֹתָן הַמִּלִּים.

הַשֶּׁקֶט כָּל כָּךְ יָפֶה, כְּשֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל שְׁנֵינוּ.

מָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו בְּכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ,

הֵן כָּל כָּךְ צִבְעוֹנִיּוֹת. עֲלוּלוֹת

לִפְרֹעַ אֶת חֶלְקַת הַשָּׁמַיִם הַנָּחָה כָּעֵת עָלֵינוּ.

גַּם הַחֵרֶף הַבָּא יִהְיֶה טוֹב.

לִפְעָמִים, יִדְמֶה לְקַיִץ,

לִפְעָמִים, יִדְמֶה לְעָרִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעַד צַוָּארָן הֵן שֶׁלֶג.

חָזָק וּמָלֵא יִהְיֶה, וּבְלִי סוֹף

חֵרֶף. בְּלַיְלָה הוּא יַחְבִּיא אֶת הַיָּרֵחַ.

בְּבַקָּר הוּא יִגַּשׁ לְחַלּוֹנֵנוּ. יַקִּישׁ בִּרְעָדָה

בְּיָדָיו הַכַּחְלוּת לִרְאוֹת הַאִם כְּבָר קַמְנוּ

לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

וְגַם בַּקַּיִץ. אוּלַי נִרְאֶה

שְׁקוּפִיּוֹת נִצְחִיּוֹת בָּאֲוִיר הַנִּצְחִי שֶׁהָיָה, שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵינוּ.

נֵשֵׁב בְּגִנַּת הַיָּרָק הַפָּעוֹטָה.

אוּלַי אָפְלוּ נָסַע

לְמֶרְחַקִּים אֲמִתִּיִּים. כָּכָה. אוּלַי. תָּמִיד אוּלַי.

הַלְוַאי. עַד יוֹם מוֹתֵנוּ.