• דרש

  • פשט

סונטה, שדי הקוקסינל

מאיר ויזלטיר

אֵם צְעִירָה בִּמְעִיל חָרְפִּי צָמוּד

לוֹפֶתֶת עֲגָלָה מְקֻפָּלָה

צוֹלַחַת רוּחַ בְּרִיצָה קַלָּה

(הִשְׁאִירָה לַסָּבִים אֶת הֶחָמוּד?)

בִּרְחוֹב חָשׂוּף לְיָם אָפֹר – עַמּוּד

אָטוּם שֶׁל אֹבֶךְ קָם מִן הַמְּצוּלָה –

מוּל דְּמוּת גַּבְרִית עוֹלָה כְּמוֹ מִמְּחִלָּה,

צוֹלַעַת בְּלִי תְּפוּנָה – מֵעֵין גִּמּוּד

שֶׁל אַטְלַס הַמַּכְתִּיף – עַל פְּנֵי גָּדֵר

קְלוּפָה מִטִּיחַ וּפְרוּצָה, אֶל הֶחָצֵר

שֶׁאוֹר עַרְבִית שִׁפְּצָהּ וְהִרְחִיבָהּ,

וּבָהּ נִמְכַּר לִחְלוּחַ שֶׁל קֵרְבָה,

לָמֹץ בַּסֶּתֶר מַשֶּׁהוּ חָמִים –

אֶת שְׁדֵי הַקּוֹקְסִינֶל הַמֻּלְחָמִים.