הֵם שׁוּב מַטְרִידִים אוֹתִי בַּסֶּנְטִימֶנְטָלִיּות שֶׁלָּהֶם,

הוֹפְכִים אוֹתִי לְגִבּוֹרָה, מְהַפְּכִים

בַּבּוֹדוּאַר שֶׁלִּי, בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. אֲפִלּוּ

הִתְקִינוּ מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת מֵעַל הַמִּטָּה וּמַכְשִׁירֵי

צִתּוּת: כָּל אֲנָחָה שֶׁלִּי מֻקְלֶטֶת.

אֵלֶּה שֶׁל מְחַזְּרַי תִּהְיֶינָה לִסְרָטִים,

יַנְצִיחוּ אוֹתָן בְּקַלְּטוֹת וִידֵיאוֹ

לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. הַתּוֹפֶרֶת לֹא בָּאָה

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבָר וְכִמְעַט אֵין לִי מַה לִלְבֹּשׁ

לִמְרוֹצֵי הַסּוּסִים בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא. וּמָה אֶעֱשֶׂה

עִם הַכּובְעָנִית. הַלֹּא אִי אֶפְשָׁר לִרְדֹּף

תָּמִיד אַחַר רוּחַ, בְּיִחוּד בְּמֶזֶג אֲוִיר כָּזֶּה.

בֵּינְתַיִם אֲנִי עוֹד בְּסֵדֶר: הַכֶּסֶף מִצְטַבֵּר

בְּחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק, וְזֶה הָעִקָּר. הָאַלְמָוֶת מִמֵּילָא

יָבוֹא מְאֻחָר מִדַּי. צָרִיךְ לְהַמְצִיא

גַּרְבֵּי נַיְלוֹן אֲבָל זֶה יִקְרֶה רַק

בַּמֵּאָה הַבָּאָה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים

לֹא אֵדַע, לֹא אֶרְאֶה, לֹא אָבִין, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה

הֶחְמַצְתִּי, מַמָּשׁ מַפְחִיד לִהְיוֹת יַצְאָנִית

בַּמֵּאָה הַתְּשַׁע עֶשְׂרֵה.