לָהּ הַלַּיְלָה אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ לְעוֹלָם
אַתְּ בִּתִּי הַצּוֹחֶקֶת בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם
הִיא דָּבָר לֹא אָמְרָה, רַק נָשְׁבָה בּוֹ דּוֹמֵם
וְלָפְתָה אֶת רֹאשׁוֹ הַכָּבֵד, הָעֵירֹם.
הוּא אָמַר: אֲהַבְתִּיךְ עַל שֶׁאֵין אַתְּ הוֹגָה
עַל שֶׁאֵין בְּךָ דְּמָעוֹת, עַל צְחוֹקֵךְ שֶׁנָּדַם
עַל שֶׁאֵין בָּךְ חָכְמָה, אַף שֶׁאַתְּ הַמִּלִּים
עַל שֶׁאֵין בָּךְ מַמָּשׁ, אַף שֶׁאַתְּ הָעוֹלָם.
לֹא הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ. בְּשַׁלֶּכֶת עֶמְדָּה
סְעָרָה וּמָטָר וְשִׁירִים בְּקִרְבָּהּ
בְּשַׁלֶּכֶת עֶמְדָּה עֲרִירִית וּשְׁקֵטָה
וְהַלַּיְלָה אָרַךְ וְצוֹחֵק בַּקִּרְבָה
