הָעִיר שֶׁמְּחַכָּה

אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הָעִיר שֶׁמְּחַכֶּה.

אֵינִי מוֹסִיפָה לָלֶכֶת לְשָׁם,

כִּי נָעִים לִי שֶׁהִיא רֵיקָה.

אֲנִי מַמְצִיאָה תְּרוּצִים:

הִיא מְסֻכֶּנֶת,

תְּלוּיָה עַל חוּטִים,

מַעֲמִידָה פָּנִים שֶׁל חֲזָקָה.

לְשֵׁם מָה לִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ

עַכְשָׁו

גַּם אֲנִי נִדְמֵית לְעַצְמִי חֲזָקָה

לִפְעָמִים בֶּאֱמֶת

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת

מִי מִשְׁתֵּנוּ לְמִי מְחַכֶּה.