• דרש

  • פשט

בנקוק

דורית ויסמן

רָאִיתִי אֶת אַחְיוֹתַי בְּנוֹת מִינִי עַל בָּמָה בִּמְאוּרָה אַפְלוּלִית

מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בְּאֵבֶר מִינָן

לִדְבָרִים שֶׁלֹּא מִן הַמִּנְיָן

לִשְׁרֹק בּוֹ בְּצִנּוֹר

לִפְתֹּחַ פְּקָק שֶׁל בַּקְבּוּק

לְהוֹצִיא מִתּוֹכוֹ מְהַדְּקִים אֲחוּזִים אֶחָד בַּשֵּׁנִי

אוֹ סֶרֶט אֶחָד אָרֹךְ שֶׁנִּקְשָׁר אַחַר כָּךְ לְרַאֲוָה בֵּין הַמּוֹטוֹת

לִשְׁפֹּךְ לְתוֹכוֹ קוֹלָה וּלְהוֹצִיאָהּ חֲזָרָה לְתוֹךְ בַּקְבּוּק אַחֵר

לְעַשֵּׁן סִיגַרְיָה

כָּל זֹאת רָאִיתִי בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי

לְהוֹצִיא כַּדּוּרֵי פִּינְג פּוֹנְג

וְהֵן עָשׂוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁפְּקִידַת הֲגִירָה מְמַלֵּאת אַחַר הוֹרָאוֹת

לֹא שִׂנְאָה לֹא פָּנִים חֲמוּצוֹת

אָמְנָם גַּם לֹא חִיּוּךְ מָה עוֹד רָצִיתֶם

רָאִיתִי אֶת אַחְיוֹתַי בְּנוֹת מִינִי עַל בָּמָה בִּמְאוּרָה אַפְלוּלִית

וְהֵן צְעִירוֹת וְזַכּוֹת וּטְהוֹרוֹת

הָיוּ מַעְדִּיפוֹת לְשַׂחֵק קְלָס עַל הַמִּדְרָכָה

אֲבָל מַה שֶּׁלִּמְּדוּ אוֹתָן זֶה לְפַשֵּׂק רַגְלַיִם

בִּשְׁבִיל כַּדּוּר אוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה גֶּבֶר מִזְדַּקֵּן

שָׂעִיר בַּעַל כֶּרֶס מִתְנַשֵּׁף מֵעֹצֶם הַמַּאֲמָץ

וְגוֹמֵר אוֹ לֹא

בְּדַקָּה אוֹ שְׁתַּיִם

רָאִיתִי אֶת בְּנוֹת מִינִי מְקַבְּלוֹת אֶת הַדִּין

הֵן כְּבָר לֹא מִתְרַגְּשׁוֹת מִכְּלוּם

בֶּטַח לֹא מִתַּיֶּרֶת לְבָנָה

שֶׁבָּאָה לַחֲזוֹת בָּהֶן בּוֹדֵדָה

וְלֹא רָצְתָה כְּלוּם לֹא גֶּבֶר סֶקְסִי

לֹא לִקְנוֹת לָהֶן קוֹלָה

רַק יָשְׁבָה בַּפִּנָּה עִם בִּירָה סַנְגִיָה.