אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ

לַיְלָה אֶחָד הָיִיתָ עֵר

וְהָיִיתָ לִי חֹשֶׁךְ רַב.

בְּחֵיק עֲנָנָה יְרֻקָּה הִשְׁכַּבְתַּנִי

אַחַר נְשָׂאתַנִי עַל גַּב.

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם

שָׁנִי וְאֵשׁ בְּשִׂמְלָתְךָ, אָמַרְתָּ,

וּדְמוּתְךָ בָּם עֲדוּיָה,

אַךְ עַד בֹּקֶר חָשַׁךְ זְהָבִי

וּכְמוֹ צֹהַר

נִטְרַק בִּמְרוֹמֵי עֲלִיָּה.

וְלַיְלָה אֶחָד הָיִיתָ שׁוּב

וְהָיִיתָ לִי רוּחַ קַר,

בְּחֵיק עֲנָנָה אֲפֹרָה רְאִיתִיךָ

עוֹמֵד שַׁתְקָנִי וְזָר.

אָמַרְתָּ שֶׁאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ, אָז לָחַשְׁתִּי-

שָׁנִי וְאֵשׁ בְּתוֹךְ דָּמְךָ הָיִיתִי

אֲהוּבָה וְנִדְהֲמָה,

אַךְ עַד בָּקָר כָּבוּ מַלּוֹתִי

וּכְמוֹ שַׁעַר

נִטְרַק וְהָיָה לְחוֹמָה.