כְּשֶׁהַזְּמַן רָץ מַהֵר, אֲבָל אָחוּז הִלּוּךְ אִטִּי, כְּשֶׁכְּבָר אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַדְחִיק, אַתָּה עוֹמֵד שׁוּב בְּבֵית הֶעָלְמִין, בָּאַזְכָּרָה, אֶל מוּל הָרִיק. אַתָּה לֹא מַכִּיר אוֹתִי (אַתָּה

מָוֶת הוּא הַקּוֹנְסֶפְּט הַמַּצְלִיחַ בָּעוֹלָם, וְאֵיךְ הַמִּדְרָכָה לְכָךְ צוֹחֶקֶת. הַיְצִירָה חֲכָמָה מֵהַיּוֹצֵר – אֲנִי מַקְשִׁיב, אַתְּ מְדַבֶּרֶת. כָּל הָרְחוֹבוֹת שֶׁל תֵּל אָבִיב קְבוּרִים בִּטְרוּמְפֶּלְדוֹר, וְאֵלֶּה

הַמְּדִינָה שָׁכְחָה תִּינוֹק בַּמְּכוֹנִית וְזֶה אַתָּה. בֵּין הַתִּקְוָה לַמְּצִיאוּת, בְּתוֹךְ הָאֲטִימוּת, חַלּוֹנוֹת סְגוּרִים לְלֹא אֶפְשָׁרֻיּוֹת. הַחֲלִיפוֹת חוֹלְפוֹת בְּחַלּוֹנוֹת כֵּהִים, הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת רַק עוֹלוֹת, עוֹלוֹת.   הַמְּדִינָה

לְאָחוֹר, מֵעֶשֶׂר עַד הָאוֹת: וָזֶלִין מְחַפֵּשׂ שְׂפָתַיִם סְדוּקוֹת לִנְשִׁיקַת חֲצוֹת כֶּלֶב נוֹבֵחַ הוֹ הוֹ הוֹ מִחוּץ חַלּוֹן בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִישֶׁהִי אֶל הַמִּישֶׁהוּ: זֶה לֹא סְטָאלוֹנָה,

כְּבָר חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁעִתּוֹנָאִית מֻבְטֶלֶת (אַחַת לְעֶשֶׂר שָׁנִים הִיא צֹרְפָה לְצֶוֶת גִּלְיוֹנוֹת הַחַג; כְּבָר אֵין עַל מָה לִכְתֹּב, וְלָכֵן מְדָרְגִים שׁוּב: "הַסֶּרֶט הַיִּשְׂרְאֵלִי הֲכִי טוֹב

הַצְּלָלִיּוֹת שֶׁעָשִׂיתִי בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה בְּיָדַי קוֹפְצוֹת עָלַי מֵהַקִּירוֹת, לוֹפְתוֹת. אֲנִי עוֹד מַסְפִּיק לְהַעֲלוֹת בִּנְחִירַי אֶת רֵיחַ הַגּוּיָבוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַדְבִּיק סִרְטֵי בִּידוּד עַל מְתָגִים